יום חמישי, 23 ביולי 2009

הכי חברתי זה עם רכב? אז זהו שלא

לפני כמה ימים נחמיה שטרסלר כתב שכביש 6 הוא "הכי חברתי שיש" כי הוא מחבר את הפריפריה למרכז, ומגדיל שם את מרחב האפשרויות. הוא מהלל ומשבח את הכביש, וטוען שלירוקים ולפוליטיקאים שניסו לעצור אותו "אסור לנסוע בו". וככה הוא כותב:

"כביש 6 מחבר את דרום הארץ וצפונה למרכז. כל מנהיג בפריפריה רצה בו. במקום לסבול ביישוב מרוחק מחוסר עבודה או ממחסור בסרטים והצגות אפשר לעלות על הכביש, להגיע בקלות למרכז, למצוא תעסוקה או לראות מופע, ולחזור הביתה במהירות ובבטיחות."

אני משער שלכל המנהיגים ששטרסלר מתייחס אליהם יש רכב צמוד, אז למה להם באמת "לסבול ביישוב מרוחק"? שיעלו על הכביש. הבעייה היא שרוב התושבים היו מעדיפים דווקא אוטובוס או רכבת, פשוט כי אין להם רכב, וזה נוגע לא רק לפריפריה - רק ל-61% ממשקי הבית
בישראל יש רכב, וזה כולל רכב מהעבודה. הנתונים באתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בפריפריה, שבה היינו מצפים למצוא שיעור בעלות על רכב גבוה יותר מבמרכז, המצב דומה לממוצע (צפון הארץ), או גרוע בהרבה מהממוצע (בדרום). רמת המינוע הגבוהה ביותר היא דווקא בטבעת שמקיפה את תל-אביב - בעיקר ראשון-לציון, רחובות, פתח-תקווה, וגם (קצת פחות) נתניה וחדרה. אלו הנהנים העיקריים מכביש 6.

הצחיקה אותי הטענה שהכביש מקרב א
ותנו לטבע, כי עכשיו אפשר לראות נופים שלא ראינו קודם. זה מזכיר כמובן את מה שאמר מאיר שלו - שהילטון (היום קראון פלזה) הוא המקום היפה ביותר בירושלים - המקום היחיד שממנו לא רואים את הילטון. אבל גם אם אתם נהנים מהנוף בכביש 6 - זכרו בבקשה שזה נוף מעוצב עד לפרט האחרון. גם הזיתים וגם החיטה.

דני רבינוביץ ענה לשטרסלר היום, והסביר כיצד הכביש מעמיק את אי-השיוויון, ומי באמת הרוויח כסף מסלילתו.

תראו את המפה (ללחוץ להגדלה) - טוב יותר (וזול! גם סביבתית כמובן) לשפר את רשת התחבורה הציבורית לפריפריה.



וזו המפה של בעלות על שתי מכוניות או יותר למשק בית - תמונה די דומה. כלומר שגם אם בן המשפחה השני אצלכם הוא שצריך להסתייע בכביש, כנראה שאתם מתגוררים במרכז הארץ.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

כמה עולה להיכנס למרכז העיר עם רכב?

אם כל רכב שנכנס למנהטן מעכב את כולם בכמה שניות או חלקי שניות, ומכניסים למשוואה גם את מספר האנשים ברכב, מסתבר שסך הזמן (שעות*אנשים) המתבזבז (מכל מכונית שנכנסת) הוא 3.26 שעות. זה הרבה זמן, והזמן עולה הרבה כסף. יוצא שכל מכונית יוצרת עלויות של בערך 160$. ממש מומלץ ללכת לקרוא את הפוסט במקור, ויש שם גם הפנייה לקובץ אקסל עם כל הנתונים.

החוקר שכותב את זה - צ'רלס קומאנוף (רוכב אופניים, ויש לו גם מיני-אתר) - ממשיך ובודק תסריטים, ומגיע לחלופה המועדפת:
  • אגרות גודש בכניסה למרכז העיר, שמשתנות לפי השעה והיום (3$ במשך הלילה, 6$ ביום, ו-9$ בשעת העומס הקיצונית - בסופי שבוע מידרג דומה, אבל במחירים נמוכים יותר),
  • מחיר הסאבווי גם משתנה לפי שעות היממה בצורה דומה
  • מוניות לא משלמות אגרת גודש, אבל יש מס גבוה יחסית (שליש מסכום הנסיעה) שמתחלק בין המונית (3%) לבין רשות התחבורה העירונית (30%).
  • אוטובוסים - חינם כל היממה
החלופה הזו יוצרת תועלות של 5.3 מיליארד $, ועולה 2 מיליארד.

יש גם דוח מפורט יותר כאן.


עניין אחר לגמרי:
ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה על עיר.אקדמיה - "האמת מאחורי הקמפיין לעידוד הגירה לעיר". גילוי נאות: התוכנית נולדה ומנוהלת במכון ירושלים. "החשיפה הגדולה" הייתה שהמילגה לשכר הדירה מגיעה בחלקה למשכירי הדירות. נו באמת... אה, כן - והסכום "זעום" - כנראה שהכותב מעולם לא גר עם שותפים. בקיצור - קיטורים בלי בסיס, שסתם מוליכים שולל את הקוראים. יותר טוב לשים פרסומת מאשר כתבה כזו. וחוצמזה - זה שהסטודנטים מקטרים (ובכל-זאת מצביעים ברגליים ושוכרים במרכז) זה חדשות ישנות - הנה כתבה מ-2007 שאמרה את אותו דבר.

יום שלישי, 7 ביולי 2009

קניונים ומרכזי הערים

איזה יופי - במשרד הפנים החליטו לנסות להחזיר את הקונים למרכזי הערים. אחת הערים שתקבל סיוע לשיקום מסחרי של המרכז היא באר-שבע. רק שבמקביל מוקם שם הקניון הגדול בישראל... שוב מסתבר שהכוחות הכלכליים עדיין כל-כך הרבה יותר חזקים מגופי התכנון, ותמיד המדינה תעסוק בשיקום במקום במניעת הנזק שגורמים אותם אינטרסים כלכליים (העיקר שהקניון יהיה "ירוק" - נו באמת)

אז באמת כל הכבוד, אבל במקום מינהל התכנון במשרד הפנים, הייתי ממליץ לועדות המחוזיות להימנע מאישור של קניונים בשולי הערים או גרוע יותר - מחוץ להן, אחרת לעד נעסוק בשיקום. אולי העיר הבאה תהיה נתניה? כמו שאומר אליאב (שאצלו ראיתי את כל הסיפור לראשונה) - לא לומדים.

ועניין אחר לגמרי:
העיר הים-תיכונית הנחמדה הזו היא עזה. כנראה שמקרוב זה נראה קצת אחרת.

יום ראשון, 5 ביולי 2009

לפני שבוע הפגננו בכיכר

כן - הפוסט הזה מאחר בדיוק בשבוע... אבל טוב מאוחר מלעולם, לא? בינתיים התייחסו להפגנה כבר בירושלים חופשיה, ובירושלים האחרת. היום אנחנו כבר אחרי הפאזה הבאה.
ההפגנה הייתה הפגנה של אחדות, הפגנת כוח, תמיכה בראש-העיר ובדו-קיום בשלום בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה החופשית. אני הרגשתי אחרת מבהפגנות קודמות.
ההרגשה הטובה נבעה (גם) מזה שידענו שמישהו בקומה 6 מקשיב לשירים ולצעקות, ושכמו בימים הטובים ההם (מתי זה היה בעצם?) לא חייבים לנהוג באלימות כדי שמישהו בעירייה יקשיב.
היו גם כמה אמירות צורמות, כמו ההתייחסות ללבוש "המאה ה-18" של החרדים (ואם הם היו מתלבשים בלבוש מודרני זה היה בסדר?)
מה שהיה מוצלח במיוחד (כן, גם תדמיתית...) הוא הריקודים בסוף ("שישו את ירושלים, גילו בה כל אוהביה").
גם אני הייתי אמור להגיד שם משהו, אלא שרשימת הדוברים התארכה ולא נשאר לי מקום. יותר טוב ככה - מה שהיה לי לומר לא ממש התאים. הנה הדברים בקליפת אגוז:

1. לחרדים בעיות דומות לבעיות של יתר האוכלוסייה - למשל ההגירה השלילית. החרדים מהווים 28% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת (בני 20+), וראה זה פלא - גם 28% מהמהגרים החוצה מירושלים (ממוצעים של השנים האחרונות). יעדי ההגירה שלהם אחרים כמובן - ביתר עלית, קרית ספר, תל ציון וכולי.

2. החרדים מתאפיינים בבדלנות - בחינוך, בכלכלה, ובמגורים. יוצא דופן באופן מסורתי הוא מרכז העיר, שאין בו הגמוניה לקבוצת אוכלוסייה אחת על פני האחרות. אין שום סיבה להתחיל בכפייה של החרדים במרכז העיר.

3. העיר ענייה בפעילות כלכלית. התוצר המקומי הגולמי מתעשייה לנפש בירושלים היה 5,600 ש"ח. הממוצע בישראל היה 11,500 ש"ח - פי שניים! ובתל-אביב 16,100 ש"ח. במיוחד עני בפעילות כלכלית הוא מרכז העיר, שהפעילויות עזבו אותו לגבעת-שאול, לגן הטכנולוגי ולכל מקום אפשרי. הדבר האחרון שמרכז העיר צריך עכשיו זה הורדת הפוטנציאל לפיתוח פעילות כלכלית נוספת.

כי הרי אותם אנשים שמגיעים לחנוֹת בשבת לא מוציאים כסף רק בעיר העתיקה. אם החופשה הבאה שלהם תהיה באילת או בתל-אביב, כי "בירושלים סוגרים חניונים בשבת", יפסיד גם בית המלון, כל יתר השרותים שצורכים תיירים, ובסופו של דבר כולנו. שלא לדבר על התדמית של עיר חרדית, שגורמת לנו הפסדים יום יום.

קטנות
שני פוסטים של אורבניקה אחד על קורס מטרופולין שהיה (עם קישור לקישור למצגות), ואחד לקורס שיהיה על התקציב העירוני (של תל-אביב כמובן). למה אין כאלו בירושלים?

וכאן הקליפ מההפגנה (תודה לירושלים חופשיה)