יום שבת, 23 בינואר 2010

חמוש במשקפיים

בעיתון השבת האסון בהאיטי - איזה ניכור - הכל עלות-תועלת. כמה עלתה המשלחת, והאם זה יעזור לנו לתדמית כשנפגיז שוב את עזה. בלי טיפת חמלה, השאלה "האם אנו עושים את הדבר הנכון" אינה מתחברת לערכים, והמשפט "אין מחיר לחיי אדם" מוגדר בזלזול כ-"מנטרה" (כאן).

ליד זה דוח ה-OECD שטוען שמרכיב הכרחי בחוסן ובצמיחה כלכלית לטווח ארוך הוא צמצום פערים על-ידי העלאת מסים, צמצום העוני, שיפור והשוואת מערכות החינוך (הודעה לעיתונות, דוח חברתי, ודוח כלכלי). האם הנאו-ליברליזם הישראלי יקשיב לעולם המפותח? לא בטוח.

וליד שני אלו הרפורמה בתכנון, עם ביטול ביטול הולחו"ף - עצם שנזרקה לאנשי הסביבה, באופן שמזכיר קצת את ההתחייבות להפחתת הגברת הפליטות.

השלושה האלו הם אחד. כמו שהפחתת המיסים הפרוגרסיביים יוצרת (לפחות לפי ה-OECD) עוני ופערים, ומזיקה לצמיחה הכלכלית בטווח הארוך, כך גם הפחתה של מעורבות הרשויות בתכנון תיצור פערים במימוש הזכויות התכנוניות, ובאיכות החיים. מי שיש לו אפשרות ליזום תכנית, יוכל "לסגור מרפסת" בקלות רבה (ערן טמיר טאוויל מזכיר שעד היום זה גם לא היה קשה), אבל מי שיש לו בעיקר את המרחב הציבורי, יפסיד, מפני שהתכנון הכולל, הרואה את טובת כולם - הקבוצות החזקות והחלשות, הדורות החיים והעתידיים - הוחלש היום משמעותית. זה מה שקורה כשעל כל דבר מסתכלים במשקפי עלות-תועלת כלכלית.


התמונה מהארץ

יום שלישי, 19 בינואר 2010

לינקים

15 דקות קיבלו אולטימטום - קשר עם התקשורת או שיתוף פעולה עם תכנית אב לתחבורה. הם כמובן בחרו באפשרות הראשונה. הנה הראיון במיינט עם יוסי סעידוב (שנשאר שנוי במחלוקת).

החברה להגנת הטבע הוציאה את דוח האיומים השנתי. יש לא מעט איומים בגיזרת ירושלים. אפשר לראות את זה גם במפה וגם בהארץ ובוואינט.

הכלבים נובחים והרפורמה מתקדמת. ביטול הולקחש"פ והולחו"ף, הורדה למינימום של מעורבות הועדה המחוזית בתוככי הערים - זה נשמע רע מאוד.

היום ומחר - דיפרוסט

ואחרון - אני אישית פריק של מכם הגשם באתר השרות המטארולוגי, אז איפה שנהוג לתת קליפ מיוטיוב - קבלו את הסערה שעברה על הנגב:

יום שבת, 16 בינואר 2010

התחדשות בגוננים - התפכחות


ביום רביעי התקיים בבית-ספר קשת כנס, להצגה לציבור של תכנית האב להתחדשות בגוננים. שוב גוננים. היה סוער.

אתחיל מהסוף: יצאתי מבולבל. לפני הכנס חשבתי שהתכנית לא טובה לשכונה כי היא תפסיק את תהליך ההתחדשות הטבעי. אני עדיין חושב כך, אבל אחרי שיחות שהיו לי בכנס, אני מבין שאולי הגיע הזמן להתייחס לציפוף כאל כורח המציאות. ואם כבר לצופף, אז אולי התכנית המוצעת היא באמת הדרך הנכונה.
מאחורי השולחן ישבו מהנדס העיר שלמה אשכול, מחזיקת תיק התכנון וסגנית ראש העיר נעמי צור, מנהל הפרוייקט גדעון הוכפלד, המתכנן קרלוס פרוס, יו"ר הנהלת המינהל הקהילתי כרמי אברהם, תושבי השכונה עדי הנדלר ואהרון אלה, סמנכ"לית הרשות לפיתוח ירושלים ענת צור, ואנשי משרד השיכון - מתכנן מחוז ירושלים אילון ברנהרד ומנהל מחלקת פרוגרמות בנימין וייל. לי היה חבל שאריק שפיר המתכנן הקהילתי, עמד בצד ולא ישב שם. זה היה יכול לאזן קצת את התמונה. נראה היה כאילו יושב שם "צוות שכנוע".

בתחילת ההצגה נראה היה לי שמנסים לקנות את הסכמת התושבים לתכנית בעזרת מניפולציות שמזלזלות באינטיליגנציה. כולם (אבל כולם) פתחו במנטרה ש-"לא יהיה פינוי". בין השורות היה זלזול בתושבים שכביכול לא מבינים בהליכי תכנון ובנייה, אבל לי דווקא נראה שהתושבים יודעים בדיוק ממה הם פוחדים - אם אתה גר בבניין של 8 משפחות, ו-7 מהן רוצות להרוס ולבנות - אתה קצת מאויים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר - גם חייב בנזיקין לפי חוק "דייר סורר" (אם המתחם מוכרז להתחדשות עירונית, כמו באלעזר בן-יאיר למשל).

נעמי צור, תארה את הפארקים הנהדרים שיקומו כאן - פארק המסילה ופארק הצבאים, אבל כשתושבים חיים עשרות שנים בשכונה שהשטחים הפתוחים בה מוזנחים - קשה להם להאמין לכאלו הבטחות.

נעמי צור גם שיבחה את הליך שיתוף הציבור הנוכחי, שכולל סקר עמדות בקרב התושבים. היא טענה ש-"ההחלטות המשמעותיות יתקבלו בעקבות הסקר". אני מאוד מסופק. מהנדס העיר, שלמה אשכול, הסכים לממן רק שיתוף ציבור לאור התכנית הקיימת, כלומר ששינויים משמעותיים כנראה לא יקרו בתכנית.

אחד מחברי צוות התכנון הזכיר שאחת ההנחות היא מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית. נו באמת - דווקא כאן? הסאב טקסט הוא שכנראה אין פתרון תחבורתיליעד האוכלוסייה המתוכנן, במצב הביקוש הנוכחי לנסיעות ברכב פרטי. אז מה יקרה - בשכונה הזו יעברו לגור אנשי איכות הסביבה שנוסעים באוטובוס? כנראה שלא. כנראה שאנשי איכות הסביבה ימשיכו לנסוע בג'יפים אל הישובים הכפריים בהם הם מתגוררים, ובגוננים המחודשת יגורו פשוט אנשים ללא רכב פרטי (אולי חרדים?) או עם רכב אחד בלבד.

מתכננת הנוף ענת שדה הדגישה שהשאיפה היא לפתח שצ"פים. האם תתגשם השאיפה? לא ברור, ואף אחד לא מתחייב על כך... המתכנן קרלוס פרוס הראה תמונות מפריס ומברלין, ששידרו הכל חוץ מאמינות. קרלוס רצה להראות בתמונות את בנייני המגורים היפים ואיך הם לא נראים מאיימים, אבל התושבים (לפחות מי שישב לידי) ראו מיד את הנגטיב - הפארק הגדול, הרחוב הרחב. אין כאלו בגוננים. מצאתי את התמונות שהוא הציג באתר העירייה:


וכל הזמן - קריאות וצעקות נוראיות כמו "אתה חומד את הבתים שלנו", "איפה היית כשגרנו בצריפים?", "למה לא באת לפני 40 שנה?", "בית-ספר קשת עושה לנו רק פקקים - את הילדים שלנו לא מקבלים לשם". אחד התושבים כבר הביע את דעתו על ההצגה כאן בבלוג., ונתן לינק לאתר נגד התכנית - הכל מהבטן, והעיצוב מדהים!.

מתי התחלתי לפקפק - כשאישה קשת יום קמה וזעקה משהו כמו: "מאה חמישים אלף שקל עלתה לי התכנית. שישים אלף שקל עלה לי ההיתר - ועוד אין לי את ההיתר ביד" (לא זוכר את הסכומים המדוייקים). אם היא מגישה תכנית זה אומר שהיא מרחיבה את הדירה ליותר מ-140 מ"ר... ולפי מה שהיא אומרת היא שמה על זה יותר מ-200,000 שקל עוד לפני שהונח בלוק אחד...

בסוף הגיע שלב השאלות. קימי קפלן מפארק המסילה הזכיר לכל הנוכחים את האינטרס העירוני - מס שבח, היטל השבחה, ארנונה. אוקיי - העירייה מרוויחה, אבל זו כשלעצמה לא סיבה להתנגד...

אז התכנית טובה או רעה?
כמו שכתבתי קודם, עד היום חשבתי שהתוכנית לא טובה לשכונה. האנשים שיתגוררו בבנייני ה-7 קומות המתוכננים, לא יהיו אותם אנשים העוברים לשכונה כיום כדי למצוא מקום שקט בקירבה למרכז העיר. השכונה לא תהיה עשירה בשטחים ציבוריים פתוחים, ולא במוסדות ציבור - מה שיוריד את האטרקטיביות שלה לאוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה. מבחינת צפיפות אמר לי מישהו מצוות התכנון שזה יהיה כמו רמת בית הכרם. בדקתי - הצפיפות כיום (יחידות דיור לדונם) היא בערך 4 יח"ד לדונם ברוטו ברוטו בגוננים (לא כולל מתחם דנמרק), ו-5.6 ברמת בית הכרם (לא כולל המכללה הטכנולוגית). אני חושש שאחרי הציפוף גוננים תהיה דומה יותר לפסגת-זאב, רק עם רחובות צרים יותר.

מצד שני, כשאהרון אלה אמר שהבנייה היא "בשביל ילדינו" חשבתי שוואלה - יש בזה משהו (למרות שאני וילדי גרים מחוץ לגבול התכנית) תכל'ס יש יתרון גדול במלאי מגורים באזור הזה - גם לתושבי השכונה. אז אם לצופף - אני מסכים שהעקרון המרכזי שהכנית מציעה (שמירה על גבול המגרש) הוא טוב, ושחייבים לעלות לגובה המינימלי שיהיה כלכלי. השאלה היא למה אסור לעלות נמוך יותר.

והשאלה הגדולה שבעצם מציקה היא האם העירייה באמת תשדרג את התשתיות. האם באמת יקומו הפארקים הנפלאים הללו, מבני הציבור, רחובות מחודשים - האם זה יגיע? ומתי? האם רק כשיצטבר מספיק כסף מהיטלי ההשבחה שייגבו מהתכניות הנקודתיות שיאושרו? רק אז? ואיך נדע שההיטלים הללו באמת מממנים את גוננים ולא אזורים אחרים בעיר? ולמה התכנית הנוכחית צריכה לממן את מה שהעירייה הזניחה כל-כך הרבה שנים? הרבה שאלות...

ולמי שהגיע עד כאן - ראיתם את המלשינון של 15 דקות?

יום שני, 4 בינואר 2010

עוד פסק דין נגד אגד

השופט אברהם טננבוים (שוב) הראה לאגד שכשיטה, זלזול בנוסעים לא תמיד עובד. הנה פסק הדין שלו (מומלץ בחום), בתביעה של המדינה (בעקבות תלונה של נוסעת) נגד אגד על קו 400 לבני ברק שלא יצא בזמן. אם אתם לא הולכים לקרוא אז שימו לב לפיסקה הבאה:
תחבורה ציבורית יעילה היא אינטרס ציבורי חשוב (גם לדעת הנאשמת) ויש להגן עליו. בהתאם לשרשרת ארוכה של פסיקה בעניין, זמנו של הציבור איננו הפקר ואין שום היתר לשום מסיע לזלזל בזמנם של הנוסעים ואפילו בדקה מזמנם. אין מנוס מתגובה תקיפה וחד משמעית שתתבטא בקנס הולם וכן פיצויים למתלוננים. זאת משום שהרתעה כזו (בין שאר אמצעים) הכרחית כדי להגן על הנוסעים. וככל שמדובר בהתנהגות נפוצה יותר, הרי כך צריכה להיות הענישה.
אולם עלינו לציין כי עם ההתפתחות הטכנולוגית מן הראוי לשפר את הביקורת על החברות המסיעות בדרכים מתקדמות יותר. הן על ידי נגישות האפשרות להתלונן לציבור, והן על ידי בדיקת התלונות בדרך מהירה יותר. דרכים אלה אולי ייתרו את ההליך המשפטי ובוודאי ישפרו את הדרך בה הוא מבוצע כעת
טננבוים גם קושר את העונשים למפעילי קווים ללא רישיון, עם העונשים לבעל הרישיון על אי-עמידה בתנאים, וגם מסכם את הזמן שהתבזבז בנסיעה שהתאחרה:
צריך לזכור שאוטובוס יכול להסיע כחמישים נוסעים ואפילו נאמר שרק כארבעים נסעו בו, הרי מדובר בעשר שעות מצטברות. עשר שעות של עבודה ופנאי שברור לי שהנוסעים יכלו לעשות בהן שימוש טוב יותר מאשר להמתין לחינם. כל איחור מהווה פגיעה כלכלית ושעות עבודה, לימוד ונופש מבוזבזות לעוגמת נפשם של הנוסעים.
וההיבט החברתי:
לסיכומו של דבר, קווי שירות שאינם יוצאים בזמן, משנים את מסלולם וכיו"ב, פוגעים בראש ובראשונה בחלקים החלשים של האוכלוסייה, אולם הם גם פוגעים כלכלית בציבור, ומונעים מעבר רצוי לתחבורה ציבורית. אשר על כן, אין מנוס מתגובה ציבורית תקיפה ולעיתים אולי קשה על אי יציאתם בזמן.
ומי נשאר בתחבורה הציבורית:
לפי דבריה האיחורים המשיכו כל זמן נסיעתה בקו עד שהחליטה לרכוש רכב [...]. עיננו הרואות כי המתלוננת שיכלה להרשות לעצמו פשוט הפסיקה לנסוע בתחבורה ציבורית. מדובר במעגל שמזין את עצמו. אם כל מי שיכול לעזוב את התחבורה הציבורית מפסיק להשתמש בה, ממילא נותרת רק האוכלוסייה 'השבויה' שאין בידה אפשרות אחרת לתנועה. אוכלוסייה זו חייבת להשתמש בתחבורה הציבורית, ולא תמיד יכולה לעמוד על זכויותיה. ממילא אין לבעלי הרישיון אינטרס מספיק לשפר את שירותיה, ושוב עוזבים כל אלה שיכולים וחוזר חלילה.
השופט מתייחס לתלונות החוזרות ונשנות - לתשומת לבכם - האנשים הטובים של 15 דקות נתנו לנו אפשרות להתלונן עוד פעם ועוד פעם.

וממש לפני גזר הדין השופט משיא עצה שהלוואי שתתממש:
כדי לשפר את הדיווח דומני שהעמדת הציבור על זכויותיו תעזור מאוד. לשם כך כל שצריכים אנו לתקן הוא כי בכל אוטובוס ו/או כלי לתחבורת המונים יהיה תלוי שלט מאיר עיניים שיסביר לציבור היכן יכול הוא להתלונן ועל אילו עבירות. קרי, בכל אוטובוס/קרון/מונית תהיה כרזה מפורשת המבהירה את העבירות שניתן להתלונן עליהם, כגון איחור מלוח הזמנים המוצהר, התנהגות לא הולמת של נהג, אוטובוס לא מתוחזק כיאות, וכן הלאה. בנוסף תהיינה מפורטות דרכי התלונה האפשריות כולל דרכי התקשרות לבעל הרישיון וכן למשרד התחבורה. אין לי ספק כי לו היה זה המצב היה ציבור הנוסעים מתלונן יותר והשירות היה משתפר בהתאם.

מעבר לדיווח, הרי כיום ישנן טכנולוגיות חדשות המאפשרות לבדוק תלונות מעין אלו מיידית. כפי שהעידו לפני עדים מטעם הנתבעת (בתיק זה ובתיקים אחרים) הרי כיום מצויד כל אוטובוס במכשיר G.P.S המאפשר לאכנו בכל רגע, ורישומים אלו נשמרים במחשב. קרי, כל תלונה לגבי אוטובוס שלא יצא במועדו ניתן לבדוק מיידית במחשב ולראות היכן בדיוק היה האוטובוס בשעה הספציפית. דומני שבמקרים כאלו אף אין צורך תמיד בתלונת נוסע. די יהיה אם משרד התחבורה יקבל את הקובץ הרלוונטי מדי חודש בחודשו ויבדוק (באמצעות תוכנה) האם יצאו כל הנסיעות בזמן שהיו צריכות לצאת אם לאו. ובוודאי שניתן לבדוק תלונות נוסעים מיידית. אין ספק שבדרך זו יתייתר חלק גדול מההליך המשפטי והקביעה תהיה מהירה ומיידית.
 אברהם טננבוים - העם אתך!

(ראיתי את זה פעם ראשונה בוואלה)

יום ראשון, 3 בינואר 2010

חוצות היוצר



העירייה ביקשה מהאמנים להתפנות, ואז ראש העיר הודיע שהוא בכלל מתנגד. היום ראיתי את ההודעה המוזרה הזו בדמרקר קפה. אז מחר יעלו הדחפורים על חוצות היוצר או לא?


ביום שישי עליתי לאוטובוס בהתרגשות לקראת הרפורמה בתחבורה הציבורית. ידעתי שבכרטיס רגיל אני יכול מהיום לנסוע 75 דקות. שילמתי את הסכום של כרטיס רגיל - ואז הנהג עידכן אותי על עליית המחירים... מה היה לנו שם? העלו את המחיר של כרטיס רגיל למחיר של כרטיס מעבר, וקיבלנו בתמורה - כרטיס מעבר... נו יופי.

אוקיי, אני מבין שזו התחלה של מהלך גדול יותר, ושהשלב הראשון הוא לחנך אותנו להחליף קווים כשזה כדאי, אבל להעלות את המחיר באותו יום? אולי בגלל זה קיבלתי 80 דקות ולא 75.

אבל חוצמזה, בלי קשר למחיר, עד שלא יהיה לי לוח זמנים אמין ביד (או בנייד) אני לא יורד מהאוטובוס כדי להחליף לקו אחר!