יום שני, 6 ביוני 2016

שחוברה ליחדיו

יום ירושלים בא והלך. אחרי הצהרים חיכיתי בתחנה שכנראה בוטלה לרגל המצעד, תקוע עם עוד כעשרים איש בהמתנה לאוטובוס שאפילו לא היה בדרך. בינתיים זכינו לראות המון ילדים דתיים עם מקלות מטאטא ביד, עטופים בדגלי ישראל, זורמים לכיוון העיר העתיקה. בדרך הביתה (ברגל), ראיתי את הנתיבים החלופיים של האוטובוסים. זה לא כל כך נעים לראות קווים "מהירים" נוסעים ברחובות קטנים, אבל מה לא עושים בשביל לשפר את הנגישות של צועדי הדגלים (והמקלות) לשער שכם. אולי אפשר בפעם הבאה לפחות לשים איזה פתק בתחנת האוטובוס (לא, הוא לא נפל. עברתי עוד כמה תחנות בדרך).

הימים לפני יום ירושלים הם היסטריה במכון ירושלים. כרגיל, אנחנו מוציאים לקראת החג נתונים (ומעלים את השנתון הסטטיסטי), והשנה מה שתפס הרבה תשומת לב היה הסיפור של ירידת שיעור הפריון של האוכלוסייה הערבית (מול העליה אצל היהודים). אולי השנה התייחסו לזה יותר כי השנה גם הריבוי הטבעי (ולא רק שיעור הפריון) של היהודים בעיר עבר את זה של הערבים (נתונים), ואולי פשוט בגלל שגם לתקשורת, כמו לנו במכון, לוקח זמן עד שנופל האסימון, שיש כאן שינוי בכללי המשחק. בשנה הראשונה היה לנו די ברור שיש כאן טעות בנתונים, אחר כך חשבנו שעוד לא צריך להכריז הכרזות, כי זה תמיד יכול להתברר כאנקדוטה. וגם כשמתברר שיש כאן מגמה, לוקח זמן להבין שהנחות העבודה צריכות להשתנות.


כי הרי גדלנו על זה שהמאזן הדמוגרפי בירושלים הוא נתון קדוש שצריך לשמור עליו (פעם דיברו על שבעים--שלושים), ולכן צריך לבנות שכונות שהן למעשה פרברים בגודל של ערים, ולספח את מבשרת ציון וצור-הדסה, וברור שמשם גם מגיעים הפחדים שעליהם רוכב הקונספט של "הצלת" "ירושלים היהודית".

אז אולי עכשיו יהיה גם יותר קל לעכל שזה לא כל כך נורא אם אנשים מהגרים מכאן, ושאפשר לחזק את העיר גם כשהם גרים במבשרת? בפוסט הקודם אלקין מדבר על זה, ולפני שבוע ממש שמחתי לקרוא בדמארקר שגם לעופר ברקוביץ' זה נראה חשוב ("הפגיעה הקשה בתושבי מטרופולין ירושלים עם סגירת היציאה לשכונותיהם בהתקדמות פרויקט כביש 1 חייבה מענה.").

התכנית לבנייה במצפה נפתוח כבר מזמן חגגה עשור -- התממ הופקדה ב-2003, אושרה ב-2004, קיבלה תוקף ב-2005, בוטלה ב-2009, ומשם המאבק המשיך. נראה לי שהקואליציה נגד התכנית רחבה אפילו יותר מזו שהייתה נגד ספדי. כמה אנרגיה, וכסף, הושקעו בכל השנים הללו! השבוע התכנית הוחזרה מהותמ"ל אל הועדה המחוזית, והשמחה רבה. באופן כללי, כשתכנית עוברת למסלול התכנון הנכון (בלי מעקפים וקיצורים) זה חיובי. אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי, אז רק אומר שמזל (או אולי חבל?) שכאשר הקימו את שכונת רמות לא הייתה כזו קואליציה נגד יציאה לשטחים פתוחים.

זו התכנית המקורית של רמות. החלטה להפקדה: סוף 1975, קבלת תוקף סוף 1976. מרשים אך מפחיד.
אבל החדשות היותר עדכניות הן שכנראה ניתן שוב לקבל לינקים ישירות לתכניות באתר מבא"ת. לא סגור על זה, אולי הקישור פוקע תוקף מתישהו... אנא בידקו אותי:

  • הקישור הזה אמור לקחת אתכם לתכנית הזו של רמות
  • וזה אמור להוביל לתכנית של מצפה נפתוח (כולל ההחלטה מלפני כמה ימים להחזיר את התכנית למחוזית)


אחרי יום ירושלים שמח!

2 comments: